תרגום תקנון לחברות מאנגלית לעברית

בהתאם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, בכדי להגיש את תקנון ההתאגדות של החברה שלכם לרשם החברות בישראל, על המסמך להיות כתוב בשפה העברית.

החברה שלכם גדלה, הצטרפו בעלי מניות ומשקיעים זרים, ועורכי הדין שלכם באופן טבעי עברו לכתוב את כל מסמכי ההתאגדות וההסכמים שלכם בשפה האנגלית. ההיגיון לכך הוא ברור, הרי בעלי המניות חתומים על מסמכי ההתאגדות ומחויבים להוראותיהם, ולכן מן הסתם הם ירצו להיות בטוחים שהם מבינים על מה הם חתומים. ואם תרצו לעניין משקיע פוטנציאלי בחברה שלכם, תדרשו להציג בפניו כחלק מתהליך ה-Due Diligence, בדיקת הנאותות והגילוי הנאות, את כל מסמכי החברה. אם מסמכים אלו יהיו בעברית, תיחסם דרככם בפני המשקיעים הגדולים באמת.

בהתאם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה ככלל, מסמך אשר מוגש לפי הוראות הדין לרשות מנהלית, ולרשם החברות בכלל זה, יוגש בשפה רשמית ולא בשפה זרה כדוגמת השפה האנגלית. הרעיון העומד בבסיסה של החלטה זו, היא לאפשר לציבור את היכולת לעיין ולהבין מסמכים ציבוריים אלו. 

אך המחוקק אינו מנותק לחלוטין מהמציאות הגלובלית סביבנו, ומבין שיש צורך לקבל גם תקנונים הכתובים בשפה האנגלית. אך בכדי לעשות כן, בהתאם לתקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים) (תיקון), התשע"ו-2016, יש לצרף לתקנון באנגלית תרגום של המסמך לשפה העברית בצירוף אישור נאותות התרגום. על גבי התרגום הנלווה יצוין באופן בולט לעין כי "התרגום הוא כלי עזר לשם הקלה בהבנת המסמך באנגלית בלבד". הרשם מקפיד מאוד על כללים אלו ויסרב לקבל כל מסמך שאינו עונה על דרישות אלו.

בניגוד לאנגלית, שהינה שפה המוכרת ומובנית על ידי רוב העולם המערבי ולכן אינה מצריכה אישור נוטריוני לנכונות התרגום, כאשר מדובר בשפות זרות אחרות לרשם ישנן דרישות נוקשות יותר. תקנון חברה שיוגש לרשם החברות בשפה זרה שאינה אנגלית יוגש בצירוף תרגום נוטריוני של המסמך לעברית. גם כאן מקפיד רשם החברות על מילוי התנאים במלואם, ומסמך שאינו מוגש בהתאם לכללים פשוט לא יתקבל.

לא פעם מופתעות חברות לגלות כי לפתע עומדת בפניהם הוצאה בלתי צפויה בגין תרגום התקנון שלהם לעברית, מסיבה הנראית להם פורמאלית בלבד, ארכאית ומיותרת. יש בכך מן האמת, ואין ספק שכשמדובר בחברות סטארט-אפ, כל הוצאה בלתי צפויה היא לא נעימה. אך מצד שני, מעבר לעמידה בדרישות המחוקק שסיבותיו עמו, יש בתרגום התקנון גם השקעה בחברה.